התמודדות עם מחלה או נכות במשפחה גורמים לתחושת מצוקה נפשית ופיזית, המשפיעים על איכות החיים של החולה ובני משפחתו. לרוב מדובר באירוע בלתי צפוי, המשנה ומפר את שגרת החיים של בני המשפחה, שכן הם אלו הנושאים בנטל הפיזי והרגשי הכבד.

לעיתים מדובר בתקופה קצרה ולעיתים מדובר בתקופה ארוכה. חשוב להבין את ההשפעה של המחלה/ הנכות על התפקוד היום יומי של החולה. הבנה נכונה כזו תאפשר לגייס מהמשפחה ומהקרובים את העזרה המתאימה יחד עם שימור כוחות ההתמודדות של החולה. 

תהליך השיקום מותאם לכל אחד באופן אישי תוך כדי התייחסות ומתן דגש לאופי המחלה והנכות, השלב ההתפתחותי של המחלה, מצב כלכלי, מצב משפחתי, מקורות תמיכה וכוחות נפשיים. מדובר בתהליך מורכב. מצד אחד המשפחה מנסה לעזור ולהקל על החולה/הנכה במטלות היומיומיות, ומצד שני צריך להימנע ממצב של הגנת יתר על החולה. 

בביקור שערכתי אצל חולה לאחר התקף לב שנמצא בהליך שיקומי מצאתי את אשתו משקה אותו כוס תה מכיוון שאסור לו להתאמץ. בני המשפחה אמנם מגוננים על החולה, אך עלולים לעכב את תהליך השיקום וחזרתו לעצמאות. 

דוגמא נוספת הרווחת בקרב בני המשפחה המתמודדים תקופה ארוכה עם מחלה או נכות, הנה לבטל או להתעלם מצרכיהם ורצונותיהם, ולהשקיע את כל מרצם וכוחם בטיפול בחולה. בתחילת התהליך, זוהי נטייה טבעית והכרחית, שכן עצם המחלה או הנכות, שואבים אליה את מירב הכוחות.  כאשר תהליך השיקום מתארך, התעלמות מהצרכים האישיים והשקעת האנרגיה כולה בטיפול בחולה, עלולה לשחוק את כוחותיהם של בני המשפחה המטפלים, ובעקיפין לפגוע גם בחולה עצמו. תופעה מוכרת הנה התפתחות של מחלות, מצבי מתח נפשיים, עייפות, בקרב בני משפחה המטפלים לאורך זמן בבן משפחה חולה.

מטרת הייעוץ היא:

• לסייע למשפחה להתארגן סביב המשבר ולהסתגל לשינויים הנדרשים לשוב לשגרת חיים ולתפקוד.

• מציאת הכוחות אשר יכולים לסייע בהתמודדות עם המחלה.

• פתוח היכולת לגייס את הידע הנדרש להתמודדות עם המחלה.

• הדרכה הורית לגבי אופן העברת המסר לילדים שאחד ההורים חולה.

• התייחסות ומתן מקום לצרכים השונים של החולה ושל כל אחד מחברי המשפחה.

• סיוע במיצוי זכויות ובגיוס גורמי תמיכה בקהילה.